פסק-דין בתיק ת"ק 9914-09-12 - פסקדין

1.         א.         עסקינן בתאונת דרכים, בה היו מעורבים רכב שהיה נהוג בידי התובע 1, מר ניסן אגאי (להלן:"התובע") ורכב שהיה נהוג בידי הנתבעת 1, הגב' טניה גורדצקי (להלן:"הנתבעת").

                        מאחר וכל אחד מהמעורבים הנ"ל בתאונה זו, סבר, שהאחריות לגרם התאונה רובצת על זולתו - הגיש התובע תביעתו נגד הנתבעת ונגד המבטחת שלה - ש. שלמה רכב בע"מ (להלן:"ש. שלמה") לחייב אותן לשלם לתובע את נזקיו בסך של 3,568 ש"ח, הכולל בחובו: נזק ממשי לרכב בסך 2,668 ש"ח, שכ"ט שמאי בסך 600 ש"ח, טרחה ועוגמת נפש בסך 300 ש"ח והנתבעת יחד עם ש. שלמה הגישו תביעה שכנגד לחייב את התובע ואת המבטחת שלו, איי די. איי חב' לביטוח בע"מ (להלן:"איי.די.איי") לשלם להן את הנזקים בסך של 8,111 ש"ח, הכולל בחובו: נזק ממשי לרכב בסך 7,011 ש"ח, שכ"ט שמאי 600 ש"ח, הוצאות, בזבוז זמן, טרחה ואגרת בית משפט בסך 500 ש"ח.

            ב.         על מנת להקל עם הקורא הנכבד ייקרא להלן התובע מר ניסן אגאי, שהוא גם הנתבע שכנגד: "התובע" ואילו הנתבעת, הגב' טניה גורדצקי, שהיא גם התובעת שכנגד תיקרא:"הנתבעת").

3.         ואלו הן טענות התובע לפיהן סבור הוא, שהאחריות לתאונה זו רובצת על הנתבעת:

            א.         א)         התובע נסע לכיוון מזרח בנתיב הימני מבין שני נתיבים ובהתקרב רכב התובע לצומת מרומזר, נוסף נתיב נוסף מימין ולכן, המשיך התובע בנסיעה ישרה בנתיב האמצעי מבין שלושה נתיבים.

                                    רכב הנתבעת נסע ישר מאחורי רכב התובע בנתיב הימני ביותר מבין שלושה נתיבים.

                        ב)         ביציאה מהצומת, מתמזגים הנתיב הימני ונתיב האמצעי לנתיב אחד. לטענת התובע, סטה רכב הנתבעת לתוך נתיב נסיעתו וכתוצאה מכך, פגע רכב הנתבעת בחלקו האחורי של רכב התובע וגרם לו נזקים.

4.         א.         בכתב ההגנה מעלות הנתבעות את טענותיהן, כנגד תביעת התובע וטענות אלו גם היוו עילה להגשת כתב תביעה שכנגד. מטענות הנתבעות, המטילות האחריות לגרם התאונה על התובע עולה, שרכב הנתבעת נסע ישר בנתיב הימני מבין שלושה נתיבים ואז הגיח רכב התובע משמאל לרכב הנתבעת, סטה לתוך נתיבה ופגע בצידו השמאלי של רכב הנתבעת.

            ב.         בכתב ההגנה של התובע לכתב התביעה שכנגד, חוזר התובע על העובדות שהעלה בכתב התביעה שלו, שכן לטענתו, נהגה הנתבעת ברשלנות או בחוסר זהירות.

5.         מעיון חומר הראיות ועדויות הצדדים עולה, שבפני בית המשפט מצויה גרסה מול גרסה, כאשר כל אחד מהצדדים מטיל האחריות על זולתו - דבר שגם הביא להגשת תביעה עיקרית ותביעה שכנגד.

            למעשה, למרות הגרסאות המנוגדות שהועלו על ידי המעורבים בתאונה, הרי שאין מחלוקת ביניהם, על כיווני הנסיעה של שניהם, אין מחלוקת בדבר העובדה שעם ההתקרבות לצומת נוצרים שלושה נתיבים.

            השאלה השנויה במחלוקת בין הצדדים ושבה יש להכריע היא, האם התאונה אירעה, עת סטה רכב הנתבעת לתוך נתיב נסיעתו של התובע - כגרסת התובע- או שמא אירעה התאונה בעת שרכב התובע הגיח משמאל לרכב הנתבעת וסטה לתוך נתיבה.

6.         לאחר שבחנתי את  כל חומר הראיות, אני קובע, שהעובדות והנסיבות - כפי שעלו מעדויות הצדדים המעורבים ומהמוצגים שהוגשו לבית המשפט, האחריות רובצת על שני הצדדים בחלקים שווים, שכן כל אחד מהם תרם תרומה בשיעור של 50% לגרם התאונה - זאת מהנימוקים הבאים:

            א.         טענתו של כל אחד מהמעורבים בתאונה על כי האחד סטה לעברו של השני - טענות אלו מקובלות עלי ואני אכן קובע, שהתאונה בין שני הרכבים אירעה תוך כדי התקרבות יתר בין שני הרכבים על ידי כך שכל אחד מהם סטה יתר על המידה לנתיב נסיעתו של האחר - וכך אירעה ההתנגשות בין שני הרכבים.

                        לאור קביעה זו, גם נקבעה אחריות משותפת וגלל כן, גם יוחסה לכ"א מהמעורבים בתאונה אחריות בשיעור של 50%.

            ב.         א)         התובע התקרב לצומת - שם מתווסף נתיב נוסף, אך התאונה אירעה במקום בו מתמזגים הנתיב הימני והנתיב האמצעי לנתיב אחד - כטענת התובע.

                                    עקב התמזגות הנתיבים - התקרבו הרכבים וכתוצאה מכך, פגעה הנתבעת בחלקו האחורי של רכב התובע ואילו התובע פגע ברכב הנתבעת.

                        ב)         התובע העיד בבית המשפט, שהוא הבחין ברכב הנתבעת, אך הבחין בו ברגע הפגיעה ומכאן עולה, שאכן התובע לא הבחין ברכב הנתבעת אשר נסע בנתיב השמאלי ממש לידו. (ראה בעמ' 1 לפ',ש' 20- 21) התובע ממשיך ואומר, שהתאונה עצמה אירעה במרכז הצומת והנתבעת טוענת, שבאמצע הצומת הכביש עושה איזה קשת. לכן, כאשר נסע התובע בנתיב האמצעי והנתבעת בנתיב הימני, אני קובע, שבאותה עת סטתה מכונית אחת לעבר מכונית שנייה וכך אירעה ההתנגשות בין שני הרכבים. (ראה דברי התובע בעמ' 2 לפ',ש' 3- 4 וש' 11- 12).

            ג.          א)         הנתבעת טוענת, שהיא נסעה בנתיב הימני מבין שלושה נתיבים ואילו רכבו של התובע הגיח משמאל וסטה לתוך נתיב נסיעתה ופגע בצידו השמאלי של רכבה. אני לא מקבל הטענה, שהתובע הגיח, אלא שני המעורבים בתאונה המשיכו בדרכם ומאחר וצורת הכביש הינה קשתית - כטענת הנתבעת- אני קובע כי לאור מצב זה של הכביש והיות  ואף אחד מהם לא שמר על נתיב נסיעתו, לכן בעת אותה התמזגות - התמזגו גם המכוניות תוך סטית האחד לעבר השני וכך אירעה ההתנגשות.